משנה ז: אֵין תּוֹרְמִין, לֹא בְמִדָּה, וְלֹא בְמִשְׁקָל, וְלֹא בְמִנְיָן. אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי. אֵין תּוֹרְמִין בְּסַל וּבְקֻפָּה שֶׁהֵם שֶׁל מִדָּה, אֲבָל תּוֹרֵם הוּא בָהֶן חֶצְיָן וּשְׁלִישָׁן. לֹא יִתְרֹם בִּסְאָה חֶצְיָהּ, שֶׁחֶצְיָהּ מִדָּה:
משנה ז: מן התורה אין שיעור מסוים ל'תרומה גדולה', אלא אפילו חטה אחת פוטרת את כל התבואה, אך חכמים נתנו לה שיעור, וכפי שיבואר להלן (פ"ד מ"ג). ונאמר בתורה לגבי תרומת מעשר 'ונחשב לכם תרומתכם', ללמד שאין מפרישים תרומה על ידי מדידה מדויקת אלא על ידי 'מחשבה', כלומר, לפי אומד הדעת. ואמנם אי אפשר לפרש דין זה לגבי תרומת מעשר, שהרי יש לה שיעור מדויק של 'מעשר מן המעשר', ולכן בהכרח בא הפסוק ללמד את דין תרומה גדולה, שאין לה שיעור מהתורה, שאין מפרישים אותה במדידה אלא באומד הדעת, ואפילו לאחר שנתנו לה חכמים שיעור מסוים, אין מודדים אותו, אלא מפרישים אותו באומדן הדעת. ולכן, אֵין תּוֹרְמִין תרומה גדולה, לֹא בְמִדָּה, וְלֹא בְמִשְׁקָל, וְלֹא בְמִנְיָן. אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי, כלומר, לאחר שמדד או שקל או ספר את התבואה או הפירות כולם, יכול הוא להפריש מהם תרומה גדולה באומד הדעת. וכיון שאסור לתרום במידה מדויקת, לכן אֵין תּוֹרְמִין בְּסַל וּבְקֻפָּה שֶׁהֵם שֶׁל מִדָּה – עשויים למדידה, אף אם אין כוונתו כלל למדוד בהם, משום מראית העין, שהרואה יחשוב שתרם על פי מידה, אֲבָל תּוֹרֵם הוּא בָהֶן כשהם מלאים רק בחֶצְיָן וּשְׁלִישָׁן, שניכר שלא מדד בהם. לֹא יִתְרֹם בִּסְאָה חֶצְיָהּ – אסור לתרום בכלי מדידה של סאה אפילו כשהוא ממלא אותו רק עד חציו, כיון שֶׁחֶצְיָהּ מִדָּה – שיש כלי מדידה של סאה שיש בהם סימן בחציים למדידת חצי סאה, ואף אם בזו אין סימן כזה חששו שמא יבוא לתרום במידה, או שמא הרואה זאת יחשוב שהוא תורם במידה.
