משנה ד: אֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וְאִם תָּרַם, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. כָּל מִין חִטִּים, אֶחָד. כָּל מִין תְּאֵנִים וּגְרוֹגָרוֹת וּדְבֵלָה, אֶחָד. וְתוֹרֵם מִזֶּה עַל זֶה. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן, תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה. וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְעוֹלָם הוּא תוֹרֵם מִן הַיָּפֶה:
משנה ד: נאמר בתורה לגבי הפרשת תרומה (במדבר יח יב) 'כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים', ומכך שכתבה התורה לשון 'חלב' בכל מין ומין, באה ללמד שתורמים מכל מין רק על אותו המין, ולכן אֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וְאִם תָּרַם, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה.
ומבארת המשנה מה נקרא מין אחד, כָּל מִין חִטִּים, ואפילו חטים אדומות וחיטים לבנות, נחשבות כולם למין אֶחָד, ומפרישים מזה על זה. כָּל מִין תְּאֵנִים, ואפילו שחורות ולבנות, וּגְרוֹגָרוֹת – תאנים מיובשות, וּדְבֵלָה – מיובשות ומעוכות יחד בעיגול, נחשבות כולן למין אֶחָד, וְתוֹרֵם מִזֶּה עַל זֶה.
כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן המקבל את הפירות של התרומה, תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה, וכגון בתאנים לחות ומיובשות, יתרום מהלחות. וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן, וצריך לשמור את התרומה עד שימצא כהן, תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּם, וכגון מן הגרוגרות, שהן תאנים מיובשות המתקיימות זמן רב יותר. רַבִּי יְהוּדָה חולק ואוֹמֵר, לְעוֹלָם הוּא תוֹרֵם מִן הַיָּפֶה, ואפילו כשאין כהן לפניו, ואם יפסד, יפסד.
