פרשת בא
"ולא תותירו ממנו עד בוקר" (שמות יב י)
מצוות לא תעשה, שלא להותיר כלום מבשר הפסח למחרתו, שהוא יום חמשה עשר בניסן, שנאמר 'ולא תותירו ממנו עד בוקר'.
משרשי מצוה זו, זכר לניסי יציאת מצרים. וזה שנצטוינו שלא להותיר ממנו, הענין הוא כדרך מלכים ושרים, שאינם צריכים להותיר מתבשיליהם מיום אל יום, ועל כן אמר, שאם ישאר מהבשר לבוקר – שישרף באש, כדבר שאין חפץ בו, כדרך המלכים. וכל זה לזכור ולקבוע בלב שבאותו זמן גאלנו השם יתברך ונעשינו בני חורין וזכינו למלכות ולגדולה.
ונוהגת מצוה זו באנשים ובנשים, בזמן שבית המקדש קיים.
