פרשת שמיני
"את זה תאכלו מכל אשר במים" (ויקרא יא ט)
מצוות עשה לבדוק בסימני דגים, כלומר, שהרוצה לאכול מן הדגים יבדוק תחלה יפה אם יש בהם את הסימנים שנתנה בהם התורה, והם סנפיר וקשקשת, שנאמר 'את זה תאכלו מכל אשר במים, כל אשר לו סנפיר וקשקשת'.
שרש המצוה התבאר לעיל, בענין סימני בהמה, והוא הדין כאן.
מדיני המצוה, שכל דג שנמצא בו קשקשת, אפילו אחת, אין צריך לבדוק אם יש לו סנפיר, כי בודאי יש לו. אבל דג שיש בו סנפיר, צריך לבדוק אם יש בו קשקשת, כי יש דגים טמאים הרבה שיש להם סנפיר. וכל דג שבטבעו יש לו קשקשים, אף על פי שבקטנותו עדיין אין לו קשקשים, הרי זה כשר, שלא הקפידה התורה אלא בכך שיהא זה מין דג שיש לו קשקשים, שהוא המתאים לטבע בני האדם, ואף אם לדג מסוים זה עדיין לא גדלו קשקשים, כשר הוא.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
