פרשת מצורע
"וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים…" (ויקרא יד י)
מצוות עשה שכל מצורע שיתרפא מצרעתו יביא קרבן, וקרבנו הוא שלש בהמות, אחת לעולה ואחת לחטאת ואחת לאשם, ועוד לוג שמן. ואם הוא עני, מביא כבש אחד לאשם ועשרון סולת, ולוג שמן, ושתי תורים או שני בני יונה, האחד חטאת והאחד עולה, שנאמר 'וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת'.
משרשי המצוה, כבר התבאר שיש בקרבן דמיון להשפיל יצר הגוף החוטא ולהגדיל מעלת הנפש, ולכן המצורע חייב בו, כי הצרעת לא תהיה באדם אלא רק מצד הימשכו אחר תאוות הגוף או בדבור או במעשה, וראוי להתייסר.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים באנשים ובנשים. והעובר עליה ולא הקריב קרבנו בזמנו, בטל עשה.
