פרשת קדושים
"ולא תלכו בחקות הגוי אשר אני משלח מפניכם" (ויקרא כ כג)
מצוות לא תעשה, שלא ללכת בחוקות הגויים, שנאמר 'ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם', ואיסור זה אינו רק בגויים שהיו בארץ ישראל אלא הוא הדין לכל שאר הגוים שבכל הארצות. וענין המצוה הוא שלא נתנהג כמותם במלבושינו ועניינינו, וכגון ללכת לתאטראות וקירקסאות. וכן שלא יגדל האדם שערות ראשו כמותם, שדרכם לגלח מן הצדדים ולהניח שער באמצע, וזהו הנקרא בלורית.
משרשי המצוה, כדי להתרחק מהגויים ולגנות את כל הנהגותיהם, ואפילו במלבוש.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים, והעובר על זה ועושה דברים אלו כדי להידמות אליהם חייב מלקות. והמתרחק מכל הנהגותיהם ומכל נימוסיהם וישים כל לבו ומחשבותיו אל השם יתברך ובמצותיו היקרות, נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ.
