פרשת אמור
"וקדשתו…" (ויקרא כא ח)
מצוות עשה, לקדש את זרע אהרן. כלומר, לקדשם ולהכניסם לעבודת הקרבן, וזו עיקר המצוה. וכן מצוה להקדימם לכל דבר שבקדושה, ואם יסרבו – לא נשמע אליהם. וזה כולו לכבוד השם יתעלה, אחר שהוא לקחם ובחרם לעבודתו, שנאמר 'וקדשתו', ודרשו חז"ל, לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון, ולברך ראשון, ולטול מנה יפה ראשון.
משרשי המצוה, לפי שידוע כי בכלל כבוד האדון הוא שמכבדים גם את משרתיו, ובכל עת שאנו מכבדים את הכהנים, נזכור ונקבע במחשבתנו כבודו ברוך הוא וגודלו, ובזכות המחשבה הזכה והמעלה והרצון הטוב, תחול ברכתו ברוך הוא וטובו הגדול עלינו, והוא חפץ בברכה כאשר הודענו כמה פעמים.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים, שמצוה על כולם לכבד זרע אהרן. והעובר על זה, ולא כבדם במקום הראוי ובכהן הראוי לכבוד, בטל עשה זה.
