פרשת ראה
"שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" (דברים טז טז)
מצוות עשה שייראה כל זכר בירושלים בבית המקדש שלש פעמים קבועים בשנה. והן, פסח ושבועות וסוכות, ועל זה נאמר (דברים טז טז) 'שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך'. וענין המצוה, שיעלה כל אדם עם כל בן זכר שיש לו, כשהגיע הבן לגיל שיוכל ללכת לבדו ברגליו למקדש, ויתראה שם. ובכלל חיוב ראיה זו, שיקריב שם קרבן עולה, וזה הקרבן נקרא 'עולת ראיה'. ואין לקרבן זה שיעור, אפילו תור אחד או גוזל פוטר.
משרשי המצוה, למען יראו כל ישראל ויתנו אל לבם בפעולת הקרבן המעורר הלבבות, כי כולם, מקטנם ועד גדולם, חלק ה' ונחלתו, עם קדוש ונבחר, נוצרי עדותו, סגולת כל העמים אשר תחת כל השמים, לשמור חקיו ולקיים דתו, על כן יבואו שלש פעמים בשנה בית ה', וכאילו מכריזים בכך: הננו לא-ל לעבדים, נכנסים ובאים בצל קורתו ובחזקתו, סמוכים לעד לעולם באהבתו וביראתו, וזר לא יבא בתוכנו, כי אנחנו לבדנו בני ביתו. ועם המעשה הזה, תתעורר דעתנו, ונכניס בלבנו מוראו, ונקבע ברעיוננו אהבתו, ונזכה לקבל חסדו וברכתו.
