פרשת שופטים
"תכין לך הדרך ושילשת את גבול ארצך…" (דברים יט ג)
מצוות עשה להבדיל בארץ ישראל שש ערי מקלט מערי הלוים, שתהיינה מיוחדות לנוס שמה הורג נפש בשגגה, ושיתקנו הדרכים לעומת הערים, וכענין שאמרו חז"ל שהיו כותבים בפרשת דרכים 'מקלט' 'מקלט', כדי שיידע ההורג בשגגה להיכן להימלט, ומפנים הדרכים שלא יהא בהן דבר שיעכב את הבורח מן הריצה, ועל זה נאמר 'תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך' וגו'.
שרש מצוה זו ידוע וברור, כדי שלא יומת ההורג בשוגג על ידי גואלי הדם.
מדיני המצוה, אמרו חז"ל כי מתוך שש ערים אלו הבדיל משה רבנו עליו השלום שלש מהן בעבר הירדן, ושלש הבדיל יהושע בארץ כנען, ולא קלטו של משה, עד שהובדלו השלש של יהושע. ואם כן, למה הבדילן משה? אמר, מצוה שבאה לידי אקיימנה. ובימי מלך המשיח נוסיף עוד שלש, שנאמר 'ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה' וגו'. וכל ערי הלוים היו קולטות, שנאמר 'ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים' וגו', הרי שדימתה התורה את כל הערים זו לזו, אבל הפרש זה היה ביניהם, שאותן שש ערי מקלט היו קולטות, בין אם יודע ההורג שהן קולטות ובין אם אינו יודע זאת, ואילו שאר ערי הלוים אינן קולטות אלא אם נמלט לשם מתוך ידיעה שהן קולטות. וההורג בשוגג הדר בשש ערי מקלט – אינו משלם שכר בית, ואילו בשאר ערי הלויים – נותן שכר בית.
ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל שרויים על אדמתן, והיא מן המצוות המוטלות על המלך, ועל הצבור כולו.
