פרשת כי תצא
"עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר, לא תוננו" (דברים כג יז)
מצוות לא תעשה, שלא להונות עבד הבורח אלינו מחוצה לארץ, ועל זה נאמר 'עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר בטוב לו לא תוננו', וזו אונאת דברים, כלומר שלא נחרפהו ונבזהו בדברים, וכל שכן שלא נעשה כן במעשה.
ומשרשי המצוה, אף שאסור לצער שום אדם מישראל [ומדובר כאן בעבד כנעני שהשתחרר, שהרי הוא גר גמור וכעת דינו ככל אדם מישראל], הוסיפה כאן התורה איסור מיוחד, כיון שנפש העבד יותר חלושה ונבזית בעיני עצמו משאר בני אדם, וכדי שלא תאמר זהו עבד ואין עליו קפידא, הזהירה התורה בפירוש שלא להונותו.
ונוהג איסור זה – שלא להונות עבד שברח מאדוניו לארץ הקדושה – באנשים ובנשים, בכל זמן.
