פרשת כי תצא
"כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך" (דברים כג כה)
מצוות עשה, שיהא השכיר רשאי לאכול בשעת עבודה מהדבר אשר יעבוד בו, כשיהיה הדבר ההוא דבר שגידולו מן הארץ ולא נגמרה מלאכתו, ועל זה נאמר 'כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך', ופירשו חז"ל שפסוק זה עוסק בשכיר העובד בכרם.
משרשי המצוה, ללמד את בני ישראל להיות להם נפש יפה ורצון טוב, ומתוך כך תחול ברכת השם עליהם. ובאמת שהדקדוק עם הפועל שלא יאכל מהדבר שהוא עובד בו, בזמן שהוא עובד בדבר, וכל שכן בגידולי הקרקע שהאדם שמח בו בברכת השם אשר נתן לו, יש בזה ראיה לאופי רע מאד של האדם, וכבר כתבתי כמה פעמים שהמארה והרעות, ידבקו ברעים, והטובות בטובים, מין במינו.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים, והעובר על זה ולא הניח לשכירו לאכול באופן שהתבאר לעיל, ביטל עשה זה.
