פרשת כי תצא
"לא תהיה קדשה מבנות ישראל" (דברים כג יח)
מצוות לא תעשה, שנמנענו מלבעול אשה – אפילו המותרת לאדם אם היה נושא אותה כדין – בלא כתובה וקדושין, ועל זה נאמר "לא תהיה קדשה מבנות ישראל". אמנם דעת הרמב"ן ז"ל שפסוק זה מלמד שלא לבוא על אשה שהיא אסורה עליו בענין שאין קדושין תופסין לו בה.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות.
ובכלל הלאו גם כן בית דין שידעו שיש ביניהם אשה שהפקירה עצמה לזנות, שיש להם לבער הרע מקרבם. ואין עליהם חיוב מלקות לפי שהם אינן עושין מעשה, אבל ענשם גדול מאד שכל קלקול הדור נתלה במי שבידו למחות ואינו מוחה.
