פרשת וילך
"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא יט)
מצוות עשה שיהיה לכל איש מישראל ספר תורה. ואם כתבו בידו – הרי זה משובח ונאהב מאד, וכמו שאמרו שהעושה כן נחשב כאילו קבלו מהר סיני. ומי שאינו יכול לכתוב בידו, ישכור מי שיכתוב עבורו, ועל זה נאמר 'ועתה כיתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל', כלומר, כיתבו לכם את התורה, שיש בה את השירה הזאת.
משרשי המצוה, לפי שידוע בבני אדם שהם עושין כל דבריהם לפי ההכנה הנמצאת להם, ועל כן ציונו הקדוש ברוך הוא שיהיה לכל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו, שיוכל לקרות בו תמיד, ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חבריו, למען ילמד ליראה את השם וידע וישכיל במצותיו היקרות והחמודות מזהב ומפז רב. ונצטוינו להשתדל בזה כל אחד ואחד מבני ישראל, ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה יכתוב בעצמו, למען ירבו הספרים בינינו, ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו לקנות, וגם למען יקראו בספרים חדשים כל אחד ואחד מישראל, פן תקוץ נפשם בקראם בספרים הישנים שיניחו להם אבותיהם.
ואף על פי שעיקר החיוב מן התורה הוא רק בספר תורה, אין ספק שגם בשאר הספרים שנתחברו על פירוש התורה, יש לכל אחד לעשות מהם כפי היכולת, מן הטעמים שאמרנו, ואף על פי שהניחו לו אבותיו מהן רבים.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים, שהם חייבים בתלמוד תורה. והעובר על זה ולא כתב ספר תורה, אם אפשר לו בשום ענין, ביטל עשה זה. וכל המקיים אותה יהיה ברוך ויחכם הוא ובניו, וכמו שכתוב כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל.
