פרשת כי תבא
"ולא נתתי ממנו למת, שמעתי בקול ה' אלוקי" (דברים כו יד)
מצוות לא תעשה, שלא להוציא דמי מעשר שני אלא בצרכי אכילה ושתיה, ועל זה נאמר 'ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול ה' אלקי', כלומר, לא הוצאתי ממנו בדבר שאינו מקיים את הגוף.
מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שמותר להשתמש בדמי מעשר שני לדברים שיסוך גופו בהם, שהסיכה בכלל אכילה ושתיה, כי כמו מזון היא, לחזק הגוף ולהועילו. ואסור להוציא דמיו בשום דבר אחר, חוץ מאכילה ושתיה וסיכה, ואפילו יהיה דבר מצוה.
ונוהג איסור זה באנשים ובנשים, בזמן שבית המקדש קיים, כי אז היו לנו מעשרות דאורייתא. והעובר על זה והוציא בזמן ההוא מעות מעשר שני בשום דבר, חוץ מאכילה ושתיה וסיכה, עבר על איסור לאו, ומשלם מכיסו דמים כמותם, ולוקח מהם צרכי אכילה ואוכלן בירושלים.
