פרשת ראה
"לא תוכל לאכול בשעריך… ובכורות בקרך וצאנך" (דברים יב יז)
מצוות לא תעשה, שלא יאכל הכהן בכור תמים חוץ לירושלים, וכמו כן שלא יאכל זר מן הבכור בשום מקום, כי המצוה בו שיאכלוהו הכהנים משרתי השם, ועל כל זה נאמר 'לא תוכל לאכל בשעריך… ובכורות בקרך וצאנך'.
וכהן העובר על זה ואכל כזית מבכור תמים חוץ לירושלים, וכן ישראל בכל מקום, לוקה.
מצוות לא תעשה, שלא לאכל מבשר חטאת ואשם חוץ לקלעים, ואפילו הכהנים. וקיבלו חז"ל שאיסור זה הוא בכלל האמור 'לא תוכל לאכול בשעריך… ובכורות בקרך וצאנך', וכמו כן האוכל קדשים קלים חוץ לחומה בכלל איסור זה, שכל האוכל דבר חוץ למקום אכילתו עליו נאמר 'לא תוכל לאכול בשעריך'.
משרשי המצוה, לאכול כל קרבן במקום מיוחד, כדי שהאוכלים יכוונו ליבם על הכפרה שנאכלים בשבילה, וכענין שאמרו חז"ל 'כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים', ואילו יאכלום במקומות אחרים יסיחו כוונתם מן הענין.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, שאפילו המקדיש היום חטאת ואשם, ועברו ואכלו מהם אפילו הכהנים כזית, לוקים.
