פרשת שופטים
"לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה" (דברים יח א)
מצוות לא תעשה, שלא יטול כל שבט לוי חלק בארץ, מלבד הערים הידועות ומגרשיהן, כמו שמבואר בכתוב, ועל זה נאמר 'לא יהיה לכהנים הלויים כל שבט לוי חלק ונחלה'.
משרשי המצוה, כדי שיהיה כל עסק השבט הזה, בעבודת הא-ל ברוך הוא, ולא יצטרכו לעבוד את האדמה. ושאר השבטים נותנין להם חלק מכל אשר להם, מבלי שיתייגעו הם בדבר כלל.
ונוהגת מצוה זו בלויים, בזמן שארץ ישראל בישובה.
ומצוות לא תעשה, שלא יטול כל שבט לוי חלק בביזה, במה ששללו ישראל כשנכנסו לארץ ישראל, ובמה שישללו מאויביהם אחרי כן, ועל זה נאמר 'לא יהיה לכהנים חלק ונחלה'.
משרשי המצוה, לפי שהם משרתי השם, לא נאה להם להשתמש בכלים החטופים מיד בני אדם במלחמה בחרב חנית וכדון, כי לא יבוא בית השם רק דבר הבא דרך שלום ויושר ואמונה, ולא שידאג עליו לב איש ואשה.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בשבט הלויים. והעובר על זה ונוטל חלק מן הבזה, עובר על לאו זה.
