פרשת כי תצא
"לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב ה)
מצוות לא תעשה, שלא ילבשו הנשים מלבושי האנשים, ועל זה נאמר 'לא יהיה כלי גבר על אשה'. וכן מצוות לא תעשה שלא ילבשו האנשים מלבושי הנשים, ועל זה נאמר 'ולא ילבש גבר שמלת אשה'.
משרשי המצוה, להרחיק מאומתנו הקדושה דבר ערוה, וכל ענין וכל צד שיהיה הכשלון באותו דבר מצוי מתוכו, וכענין שאמרו חז"ל שאלקינו שונא זמה, כלומר, שלרוב אהבתנו הרחיקנו ה' מן הזמה, שהוא דבר מכוער ביותר, ומדיח את לב האדם מדרך טובה ומחשבה רצויה לדרך רעה ומחשבה של שטות. ואין ספק כי אם יהיו מלבושי האנשים והנשים שוים, יתערבו אלו עם אלו תמיד, ומלאה הארץ זמה. ועוד אמרו בטעם מצוה זו, שהיא להרחיק כל ענין עבודה זרה שדרכן של עובדי עבודה זרה היה בכך.
והאיסור על הגבר אינו בלבוש בלבד, אלא הוא הדין בתיקון שלהן, שכל המתקן עצמו בתקונים המיוחדים לנשים עובר על איסור זה, כגון המלקט שערות לבנות מתוך שחורות מראשו או מזקנו, וכן הצובע שערותיו כדרך שנשים צובעות אותן.
