יג) גמרו ליטול ידיהן, ונגבו ידיהן, וברכו ברכת המזון, והביאו את המוגמר [-בשמים הנשרפים על גבי גחלים, לריח טוב], מי שבירך ברכת המזון הוא מברך על המוגמר, וכולן עונין אמן:
יד) אם היה שם יין, מביאין כוס מחזיק רביעית או יתר על רביעית, ומביאין בשמים, ואוחז את היין בימינו ואת הבשמים בשמאלו, ומברך ברכת המזון, ואחר כך מברך על היין, ואחר כך מברך על הבשמים. אם היו הבשמים שמן ערב וכיוצא בו, טחו בראש השמש, שיהיה לו ריח טוב, ואם היה השמש תלמיד חכם, טחו בכותל, כדי שלא יצא תלמיד חכם כשהוא מבושם לשוק:
טו) אף על פי שאין ברכת המזון צריכה יין, מכל מקום אם בירך על היין כמנהג שאמרנו, צריך שידיח כוס של ברכה מבפנים, ולשטוף אותו מבחוץ, וימלאנו יין חי – שאינו מזוג במים, וכיון שהגיע לברכת הארץ נותן לתוכו מעט מים, כדי שיהא ערב לשתיה. ואין משיחין על כוס של ברכת המזון, אלא הכל שותקים, עד שתכלה ברכת המזון וברכת היין, וישתו:
