ז) הפלפלין והזנגביל, בזמן שהן רטובין [-לחים], מברך עליהן בורא פרי האדמה, אבל יבשין, אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, מפני שהן תבלין, ואינו אוכל. וכן אוכלין שאין ראויין לאכילה, ומשקין שאינן ראויין לשתייה, אינן טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן:
ח) הפת שעיפשה, והיין שהקרים, ותבשיל שעברה צורתו, והנובלות שהן פגין, והשכר, והחומץ, והגובאי [-חגב טהור], והמלח, והכמהין והפטריות, על כולן מברך תחלה שהכל. וכל המברכין לפניו שהכל, לאחרונה מברך בורא נפשות, וכל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
