ז) שלשה מיני ריח טוב אין מברכין עליהן, ואלו הן, ריח טוב שאסור להריח בו, וריח טוב שעשוי להעביר ריח רע, וריח טוב שלא נעשה להריח בעצמו של ריח זה, וכפי שיבואר עניינם של דברים אלו להלן:
ח) כיצד, בשמים של עבודה זרה, ובשמים של ערוה מן העריות, אין מברכין עליהן, לפי שאסור להריח בהן. בשמים של מתים – שמניחים ליד המת, ובשמים של בית הכסא, ושמן העשוי להעביר את הזוהמא מהידים, אין מברכין עליהן, לפי שנעשו כדי להעביר ריח רע. מוגמר – בשמים הנשרפים ומוציאים עשן בעל ריח טוב שמגמרין בו את הכלים ואת הבגדים, אין מברכין עליהן, לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר, אלא כדי שיהיה ריח טוב בכלים ובבגדים. וכן המריח בבגדים שהן מוגמרים, אינו מברך, לפי שאין שם עיקר בושם, אלא ריח בלא עיקר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
