יג) מי שנולד בחדש השמיני, אם היה שלם בשערו ובצפרניו, הרי זה ולד שלם, ובן שבעה הוא אלא שנשתהה, ומותר לטלטלו בשבת, ואינו מוקצה כאבן, ומלין אותו בשבת. אבל אם נולד ושערו לקוי, ואין צפרניו שלימין כברייתן, הרי זה בן שמנה ודאי, שלא היה ראוי להולד אלא בתשעה, ויצא קודם שיגמר, ולפיכך הוא חשוב כאבן, ואסור לטלטלו בשבת. ואף על פי כן, אם שהה שלשים יום, הרי הוא ולד של קיימא, והרי הוא כשאר הנולדין לכל דבר, שכל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל:
יד) מי שנולד בחדש השביעי לעבורו, אם נולד שלם, הרי זה ולד של קיימא, ומלין אותו בשבת. ספק בן שבעה ספק בן שמנה, מלין אותו בשבת על כל פנים [-ממה נפשך], אם בן שבעה הוא ושלם הוא בדין הוא שידחה שבת, ואם בן שמנה הוא, הרי זה שמל כמחתך בשר בעלמא הוא, שאין בזה איסור מלאכה, לפי שזה נפל אם אכן הוא בן שמנה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
