) מי שהיה מהלך על רגליו, עומד באמירת פסוק ראשון, והשאר קורא והוא מהלך. היה ישן, מצערין אותו ומעירין אותו עד שיקרא פסוק ראשון, ומכאן ואילך אם אנסתו שינה, אין מצערין אותו:
ד) מי שהיה עוסק במלאכה, מפסיק ממלאכתו עד שיקרא פרשה ראשונה כולה, וכן האומנין בטלין ממלאכתן בפרשה ראשונה, כדי שלא תהא קריאתן עראי, והשאר קורא הוא כדרכו ועוסק במלאכתו. אפילו היה עומד בראש האילן או בראש הכותל, קורא במקומו, ומברך לפניה ולאחריה:
ה) היה עוסק בתלמוד תורה, והגיע זמן קריאת שמע, פוסק מלימודו, וקורא ומברך לפניה ולאחריה. היה עוסק בצרכי רבים, לא יפסוק, אלא יגמור עסקיהן, ויקרא אם נשאר עת לקרות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
