א) הקורא את שמע, רוחץ ידיו במים קודם שיקרא. הגיע זמן קריאתה ולא מצא מים קודם שיקרא, לא יאחר קריאתה וילך לבקש מים, אלא מקנח ידיו בעפר, או בצרור, או בקורה וכיוצא בהן, וקורא:
ב) אין קורין קריאת שמע לא בבית המרחץ, ולא בבית הכסא, אף על פי שאין בו צואה, ולא בבית הקברות, ולא בצד המת עצמו, ואם הרחיק ארבע אמות מן הקבר או מן המת, מותר לקרות. וכל מי שקרא במקום שאין קורין בו, חוזר וקורא:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
