יד) חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה [-ביום ובלילה יחד], ומה הן מאה ברכות, אלו עשרים ושלשה ברכות שמנינו בפרק זה, שמברך כל אדם בבוקר, ושבע ברכות של קריאת שמע של שחרית וערבית, לפניה ולאחריה, שלש בבוקר וארבע בערב, וכשמתעטף בציצית מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית, וכשלובש תפילין מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין, ושלש תפלות, שבכל תפלה מהן שמנה עשרה ברכות, הרי שמונים ושש ברכות. וכשהוא אוכל שתי סעודות, של יום והלילה, מברך ארבע עשרה ברכות, שבע בכל סעודה, אחת כשיטול ידיו תחלה, ועל המזון מברך ברכה אחת בתחלה, ושלש ברכות של ברכת המזון בסוף, ועל היין שמברך עליו ברכת המזון לפניו ולאחריו, הרי שבע ברכות, הרי מאה ברכות בין הכל:
טו) בזמן הזה, שתקנו להוסיף ברכת האפיקורוסין בתפלה [-בשמונה עשרה], והוסיפו ברכה רביעית של הטוב והמטיב בברכת המזון, נמצאו חמש ברכות יתירות. בשבתות וימים טובים, שהתפלה שבע ברכות בלבד, וכן אם לא נתחייב בשאר הימים בכל הברכות האלו, כגון שלא ישן כל הלילה [ואינו יכול לברך המעביר חבלי שינה מעיני], ולא התיר חגורו [ואינו יכול לברך אוזר ישראל בגבורה], ולא נכנס לבית הכסא, וכיוצא באלו, צריך להשלים מאה ברכות מן הפירות:
טז) כיצד משלים מאה ברכות באכילת פירות, אוכל מעט ירק, ומברך לפניו ולאחריו. וחוזר ואוכל מעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו. ומונה כל הברכות שהוא מברך, עד שמשלים מאה ברכות בכל יום:
תפריט
תפריט
שני
ל' סיון התשפ"ו
