ז) וצריך להיות כולם במקום אחד, ושליח ציבור עמהם במקום אחד. חצר קטנה שנפרצה במלואה לחצר גדולה, והיו תשעה בגדולה ויחיד בקטנה, מצטרפין. אך אם היו תשעה בקטנה ויחיד בגדולה, אין מצטרפין. היה ציבור של עשרה בגדולה, ושליח ציבור עצמו בקטנה, יוצאין ידי חובתן. אך אם היו ציבור של עשרה בקטנה, ושליח ציבור בגדולה, אין יוצאין ידי חובתן, שהרי הוא מופלג מהם, ואינו עמהם במקום אחד, מפני שיש בגדולה פסין מכאן ומכאן – שהרי החצר הגדולה אינה פתוחה במלואה לקטנה, אלא יש משני צידי הקטנה מחיצות, והרי היא כמו מופלגת מן הקטנה, ואין הקטנה מופלגת מן הגדולה, כיון שכל החצר הקטנה פתוחה לגדולה, והעומד בקטנה אינו רואה כלל מחיצות, אלא הרי היא כקרן זוית שלה:
ח) וכן אם היתה צואה בחצר הגדולה, אסור להתפלל ולקרות קריאת שמע בקטנה. אבל אם היתה צואה בקטנה, מותר להתפלל ולקרות קריאת שמע בגדולה, אם לא היה שם ריח רע, מפני שהיא מופלגת [-כמופרדת] ממנה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
