יט) היה לבוש בתפילין, והוצרך לבית הכסא לעת ערב, ולא נשאר מן היום שהות כדי ללבשן אחר שיצא, לא יכנס בהם גלולים בבגדו, ואפילו להשתין מים בבית הכסא קבוע. אלא כיצד יעשה, חולצן ומניחן בכליין [-בכלי המיוחד להם] אם היה בו טפח, או בכלי שאינו כליין אף על פי שאין בו טפח, ואוחז הכלי בידו, ונכנס. וכן אם הוצרך בלילה, מניחן בכלי, ואוחז הכלי בידו, ונכנס:
כ) שכח, ונכנס לבית הכסא והוא לבוש תפילין, מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד ראשון, ויוצא וחולץ, ואחר כך נכנס ועושה צרכיו, שאם יפסיק בעמוד ראשון, בין בגדולים בין בקטנים, יבוא לידי חלאים שיש בהן סכנה גדולה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
