יד) כשתופרין כל היריעות של ספר התורה, אין תופרין כל היריעה כולה מתחלתה ועד סופה, אלא מניח מעט מלמעלה ומעט מלמטה בלא תפירה, כדי שלא תקרע היריעה באמצעה כשיגלול אותה. ועושה לו שני עמודים של עץ, אחד בתחלתו ואחד בסופו. ותופר העור ששייר בתחלתו ובסוף על העמודים בגידים, כדי שיהא נגלל עליהם. וירחיק בין העמודים והכתב שבדף:
טו) ספר תורה שנקרעה בו יריעה, בתוך שתי שיטות, יתפור. בתוך שלש, לא יתפור, אלא יחליף את היריעה. במה דברים אמורים, בישן, שאין עפצו ניכר, והוא עומד להקרע, אבל אם ניכר הגויל שהוא עפוץ, והרי הוא חזק שאינו עומד להקרע, תופר, ואפילו קרע הבא בתוך שלש. וכן קרע שבין כל דף ודף ובין תיבה לתיבה, יתפור. וכל הקרעים, אין תופרין אותן אלא בגידין שתופרין בהן היריעות זו לזו. ובכל הקרעים יזהר שלא תחסר אות אחת, או תשתנה צורתה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
