ט) וכמה שיעור האוכל שמשתתפין בו בשיתופי מבואות, כגרוגרת לכל אחד ואחד מבני המבוי או מבני המדינה, והוא – ובתנאי שיהיו שמונה עשרה בני אדם או פחות. אבל אם היו מרובים על זה, שיעורו שתי סעודות, שהן כשמונה עשר גרוגרות, שהן כשש ביצים בינוניות, אפילו היו המשתתפין אלפים ורבבות, די במאכל בשיעור שתי סעודות לכולן:
י) כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא, כגון פת, ומיני דגן, ובשר חי, אם נשתתפו בו בשיתופי מבואות שיעורו מזון שתי סעודות. וכל שהוא לפתן, ודרך העם לאכול בו פתן, כגון יין מבושל, ובשר צלי, וחומץ, ומורייס [-ציר של דגים וכדומה], וזיתים, ואמהות של בצלים, שיעורו כדי לאכול בו [-עימו] שתי סעודות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
