שני
כ"ד אייר התשפ"ו
שני
כ"ד אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק ב, יז-יח

יז) נפל תינוק לבור בשבת, עוקר חוליה של עפר משפת הבור, כדי שיוכל לרדת אליו, ומעלהו, ואף על פי שהוא מתקן בה מדרגה בשעת עקירתו. ננעל דלת בפני תינוק, שובר הדלת ומוציאו, ואף על פי שהוא מפצל אותה כמין עצים שראויין למלאכה, והטעם שמותר לעשות כן בשבת, כיון שאנו חוששים שמא יבעת התינוק וימות. נפלה דליקה בשבת, ויש שם אדם שחוששין שמא ישרף, מכבין אותה להצילו מן האש, ואף על פי שהוא כובש דרך ומתקנה בשעת כיבוי. וכל הקודם להציל, הרי זה משובח, ואינו צריך ליטול רשות מבית דין בכל דבר שיש בו סכנה:
יח) מי שנפלה עליו מפולת בשבת, אף שאין ידוע בוודאות שהוא שם, אלא ספק הוא שם ספק אינו שם, אף על פי כן מפקחין עליו את האבנים. מצאוהו חי, אף על פי שנתרוצץ ואי אפשר שיבריא לגמרי, מכל מקום מפקחין עליו ומוציאין אותו לחיי אותה שעה:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

https://2halachot.org/halacha/הקדמה-ד-4