א) הדלקת נר בשבת אינה רשות, אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה, כגון [-בדומה ל]עירובי חצרות, שאם אינו רוצה לטלטל אינו חייב לערב, או נטילת ידים לאכילה, שאם אינו רוצה לאכול אינו צריך ליטול ידיו, אלא זה חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהן נר דלוק בשבת, אפילו אין לו מה יאכל, שואל על הפתחים, ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת. וחייב לברך קודם הדלקה 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת', כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים:
ב) מותר להשתמש בנר של שבת, והוא [-ובתנאי] שלא יהא הדבר צריך עיון הרבה, אבל דבר שצריך לדקדק בראייתו, אסור להבחינו לאור הנר, גזירה שמא יטה את הנר כדי שידלק טוב יותר, ויש בכך משום תולדת מבעיר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
