שבת
ד' אדר התשפ"ו
שבת
ד' אדר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק טו, א-ב

א) עומד אדם ברשות הרבים, ומטלטל ברשות היחיד כולה. ועומד ברשות היחיד, ומטלטל ברשות הרבים, ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות, ואם הוציא פטור, מפני שהוא ברשות אחרת. וכן עומד אדם ברשות היחיד, ופותח דלת הנמצאת ברשות הרבים, עם מפתח הנמצא ברשות הרבים, או עומד ברשות הרבים ופותח ברשות היחיד. בהמה שהיתה רובה בחוץ וראשה בפנים, אובסין אותה. ובגמל, עד שיהא ראשו ורובו בפנים, הואיל וצוארו ארוך:

ב) לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים, וכן לא יעמוד ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד, אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה. במה דברים אמורים, כשהיה שותה בכלים נאים שהוא צריך להן, גזירה שמא יוציאם מהרשות שהם נמצאים בה לרשות שהוא נמצא בה, אבל אם היו כלים שאינן נאים, שאינו צריך להן, או שהיה הבור של המים בכרמלית, אף על פי שהכלים נאים, מכניס ראשו בלבד, ושותה במקומו, ואף על פי שלא הכניס ראשו ורובו:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

https://2halachot.org/halacha/הקדמה-ד-4