כ) לא ימלא אדם מים מן הים והוא בתוך הספינה, אלא אם כן עשה מקום – כמו לוח בגודל ארבעה טפחים על ארבעה טפחים יוצא מן הספינה מעל הים, ובתוכו חקוק חור דרכו הוא מוריד את הדלי למי הים. במה דברים אמורים, כשהיה תוך עשרה טפחים למי הים, שבגובה זה נחשב המקום לכרמלית, אבל אם היה מקום האדם בספינה למעלה מעשרה מן הים, מוציא אפילו זיז כל שהוא וממלא, שהרי דרך מקום פטור הוא ממלא, ואינו צריך לזיז זה אלא משום הכר:
כא) הקורא בספר תורה בכרמלית, ונתגלגל מקצת הספר לרשות הרבים ומקצתו בידו, אם נתגלגל חוץ לארבע אמות, הופכו על הכתב משום כבוד הספר, ומניחו שם, ולא יחזירנו לכרמלית, גזירה שמא ישמט כולו מידו לרשות הרבים, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. אבל אם נתגלגל לתוך ארבע אמות מהכרמלית, גוללו אצלו לתוך הכרמלית. וכן אם נתגלגל מהכרמלית לרשות היחיד, גוללו אצלו, כיון ששם אין חשש של טלטול האסור. היה קורא ברשות היחיד, ונתגלגל הספר לרשות הרבים, אם נח בה, הופכו על הכתב. ואם לא נח, אלא היה תלוי באויר רשות הרבים ולא הגיע לארץ, גוללו אצלו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
