ג) וכמה היא בית סאה, חמשים אמה על חמשים אמה, נמצא שבית סאתים, שהוא חמישים על מאה אמה, הוא מקום שיש בתשבורתו חמשת אלפים אמה מרובעות, וכל מקום שיש בו כמדה הזאת, בין שהיה מרובע, שהוא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים, בין שהיה עגול, בין שאר הצורות, הרי זה נקרא בית סאתים.
ד) מקום שלא הוקף לדירה, שיש בו בית סאתים, אם היה ארכו פי שנים ברחבו, כדי שיהיה מאה על חמשים כחצר המשכן, מותר לטלטל בכולו. אבל אם היה ארכו יתר על שנים כרחבו, אפילו אמה אחת, אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, והטעם לכך, שלא עשו [-לא החשיבו] בית סאתים שתשמישו לאויר כשאר החצרות, אלא מחצר המשכן, ולכן יש צורך שיהיה דומה לו בכך שאין אורכו יותר מכפול מרוחבו.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
