ה) כבר אמרנו שאין המוציא מרשות לרשות חייב עד שיעקור ויניח, אבל אם עקר ולא הניח, או הניח ולא עקר, פטור, לפיכך, מי שהיה עומד באחת משתי רשויות, ופשט ידו לרשות שניה וחפץ בידו, ונטלו אדם אחר ממנו, או שנתן אדם אחר לידו חפץ והחזיר ידו אליו לרשות שהוא נמצא בה, שניהם פטורים, שזה עקר וזה הניח, ואין אחד שעשה את שני חלקי המלאכה:
ו) במה דברים אמורים ששניהם פטורים, כשהיתה ידו של המחזיק בחפץ למעלה משלשה טפחים מהארץ, אבל אם היתה ידו בתוך שלשה סמוך לארץ, הרי זה כמי שהניח בארץ, וחייב:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
