טו) המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, ועבר בדרכו על מקום פטור שהיה ביניהן, בהליכתו, חייב, שמהלך אינו כעומד, ואין צריך לומר בזורק חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים באופן שעבר החפץ במקום פטור, שאינו חשוב כמי שנח שם. היה עומד במקום פטור, ונטל חפץ מרשות היחיד או מאדם העומד שם והניחו ברשות הרבים או ביד אדם העומד שם, פטור. וכן אם הכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, ועמד בעצמו במקום פטור, פטור:
טז) עמוד ברשות הרבים, גבוה עשרה ורחב למעלה ארבעה, ואין בעיקרו של העמוד ארבעה, ויש בגובה הקצר [-הצר] שלו רוחב שלשה, הרי הוא רשות היחיד. ואם זרק מרשות הרבים ונח על גביו, חייב. תל המתלקט גובה עשרה טפחים מתוך אורך ארבע אמות, כלומר, תלולית עפר שהשיפוע שלה הוא באופן שכאשר עולים לגובה עשרה טפחים הולכים מרחק של ארבע אמות, הרי הוא רשות היחיד, ואם זרק מרשות הרבים ונח על גביו, חייב:
תפריט
תפריט
שבת
ד' אדר התשפ"ו
