יט) זרק קנה או רומח הגבוהים מעשרה טפחים מרשות היחיד, ונתקע ברשות הרבים כשהוא עומד, פטור, שהרי מקצתו של הקנה או הרומח במקום פטור, והיינו למעלה מעשרה טפחים. זרק כלי מרשות היחיד לרשות הרבים, והיה אותו כלי גדול ויש בו ארבעה על ארבעה בגובה עשרה, פטור, מפני שכלי זה נחשב כרשות היחיד גמורה בפני עצמה, ונמצא כמוציא מרשות היחיד לרשות היחיד:
כ) בור בעומק תשעה טפחים ברשות הרבים, ועקר חוליא [-גוש עפר] מקרקעיתו והשלימו לעומק עשרה, אף על פי שעקירת החפץ ועשיית המחיצה באין כאחת, פטור, מפני שלא היתה המחיצה עשרה בתחלה. אבל אם היה הבור עמוק עשרה, והשליך בו חוליא ומעטו מעשרה, פטור, שהרי הנחת החפץ וסילוק המחיצה באין כאחת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
