כג) בור ברשות הרבים, עמוק עשרה ורחב ארבעה, מילא מים וזרק לתוכו חפץ ונח על גבי המים, חייב, כיון שאין המים מבטלין את המחיצות. אך אם היה מלא פירות, וזרק לתוכו, פטור, שהרי מיעטו הפירות את שיעורו:
כד) רקק מים שהוא עובר ברשות הרבים, ורבים מהלכין בו, אם אין בעומקו עשרה טפחים, הרי הוא כרשות הרבים, בין שהיה רחב אפילו ארבע אמות, בין שלא היה ברוחבו ארבעה טפחים, והטעם לכך שהוא נחשב כרשות הרבים, שהרי רוב העם מדלגין עליו ואין מהלכין בתוכו, הואיל ואין בעומקו עשרה הרי הוא רשות הרבים. ואם יש בעומקו עשרה או יתר, הרי הוא ככרמלית, כשאר הַיַּמִּים, והוא שיש ברוחבו ארבעה טפחים או יתר על כן, שאין כרמלית פחותה מארבעה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
