טו) וכן אם היה בקורה של מבוי כיור וציור, עד שעל ידי זה יהיו הכל מסתכלין בה, אף על פי שהיא למעלה מעשרים אמה, כשרה, שהקורה משום היכר עשויה, ואם היתה למעלה מעשרים אינה ניכרת ולכן היא פסולה, וממילא אם יש בה ציור וכיור מסתכלים בה, ונמצא שם היכר:
טז) מבוי שהיה גובהו מן הארץ עד קרקעית [-החלק התחתון של ה]קורה עשרים אמה, ועובי הקורה למעלה מעשרים, כשר. היה גובהו יתר מעשרים, ובא למעטו בקורה שמניח אותה למטה, על קרקעית המבוי, צריך להיות ברחבה טפח, כקורה. היה גובהו של המבוי פחות מעשרה, חוקק בו משך ארבע אמות על ארבע אמות ומעמיק עד שיהיה בו כדי להשלימו לעשרה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
