לא) כפי שהתבאר, רק באר מים של רבים ובארץ ישראל התירו את הטלטול הסמוך לה על ידי פסים, ולא בשאר הארצות, וכן בור הרבים, ובאר היחיד, אפילו בארץ ישראל אין ממלאין מהן על ידי פסים, אלא אם כן עשו להן מחיצה גבוהה עשרה טפחים:
לב) הממלא לבהמתו בין הפסים, באופן המותר, ממלא מים מהבאר ונותן בכלי לפניה, ואם היה אבוס ארוך, חלקו נמצא מחוץ לאותם פסי ביראות ואילו ראשו של האבוס נכנס לבין הפסים, והיה גבוה עשרה ורחב ארבעה, ודינו כרשות היחיד, לא ימלא ויתן לפניה – אינו רשאי למלאות דלי במים, ולהוליכו על גבי האבוס עד שיגיע למקום שהפרה עומדת בו ולשפוך לפניה, אף על פי שבדרך כלל מותר לאדם להלך ברשות הרבים ולטלטל דבר הנמצא ברשות היחיד, כאן אסרו זאת, כיון שיש לחשוש שמא יתקלקל האבוס, ויוציא הדלי לאבוס לתת לפרה, ומן האבוס יוציא את הדלי לקרקע רשות הרבים, להניחו שם עד שיסיים לתקן את האבוס, ונמצא שהוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, אלא ממלא מהבאר, ושופך לראש האבוס הנמצא בין פסי הביראות, והמים זורמים לצד השני של האבוס, והיא שותה מאליה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
