כג) המוציא חצי שיעור, פטור. וכן כל העושה מלאכה מן המלאכות חצי שיעור, פטור. הוציא חצי שיעור והניחו, וחזר והוציא החצי האחר, חייב. ואם קדם והגביה החצי הראשון ממקום הנחתו קודם הנחת החצי השני, נעשה כמי שנשרף, שהרי אינו מונח עוד במקומו, ופטור. הוציא חצי שיעור והניחו, וחזר והוציא חצי אחר והעבירו על הראשון בתוך שלשה טפחים, אף שלא הניחו לצידו, חייב, שהמעביר נחשב כמי שהניח על גבי משהו. אבל אם זרקו על החצי הראשון, אינו חייב עד שינוח שם על גבי משהו:
כד) הוציא חצי שיעור, וחזר והוציא חצי שיעור, והיו שתי ההוצאות בהעלם אחד – שנעלם ממנו האיסור או שנעלם ממנו ששבת היום, ולא נזכר בדבר בין הוצאה להוצאה, והוציא את שני החצאים לרשות אחת, חייב. ואם הוציאם לשתי רשויות, אם יש ביניהן רשות שחייבין עליה, וכגון שהוציא את שני החצאים לשתי רשויות היחיד, והיתה רשות הרבים באמצע, פטור, אך אם היתה ביניהן כרמלית, הרי הן כרשות אחת, וחייב חטאת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
