יג) יוצא אדם בקיסם שבשיניו ושבסנדלו לרשות הרבים, ואם נפל הקיסם, לא יחזיר. ויוצא במוך ובספוג שעל גבי המכה, ובלבד שלא יכרוך עליהן חוט או משיחה, שהרי החוט והמשיחה חשובין אצלו, ואינם מועילין למכה. ויוצא בקליפת השום ובקליפת הבצל שעל המכה, ובאגד שעל גבי המכה, וקושרו ומתירו בשבת. ובאספלנית [-תחבושת] ומלוגמא, ורטייה שעל גבי המכה, ובסלע שעל הצינית, ובביצת החרגול, ובשן השועל, ובמסמר הצלוב, שהם דברים שונים המשמשים לרפואה, ובכל דבר שתולין אותו משום רפואה, והוא [-ובתנאי] שיאמרו הרופאים שהוא מועיל:
יד) יוצאה האשה באבן תקומה המועילה למנוע הפלה, ובמשקל אבן תקומה שנתכוין ושקלו לרפואה ומועל גם כן לכך, ולא אשה שידוע שהיא עוברה בלבד, אלא אפילו שאר הנשים מותר להם לצאת באבן זו, שמא תתעבר ותפיל. ויוצאין בקמיע מומחה, ואי זה הוא 'קמיע מומחה', זה שריפא לשלשה בני אדם, או שעשהו אדם שריפא שלשה בני אדם בקמיעין אחרים, ואם יצא בקמיע שאינו מומחה, פטור, מפני שהוציאו דרך מלבוש. וכן היוצא בתפילין, פטור, מפני שזו הוצאה בדרך מלבוש:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
