יא) המדבק ניירות או עורות בקולן [-מין דבק] של סופרים וכיוצא בו, הרי זה תולדת תופר, וחייב. וכן המפרק ניירות דבוקין או עורות דבוקין, ולא נתכוין לקלקל בלבד, הרי זה תולדת קורע, וחייב:
יב) הבונה כל שהוא, חייב. המשוה פני הקרקע בבית, כגון שהשפיל תל של עפר, או מילא גומא או גיא בעפר, הרי זה בונה, וחייב. אחד נתן את האבן, ואחד נתן את הטיט, הנותן את הטיט חייב. ובנדבך העליון – בשורה העליונה של הלבנים שבכותל, אפילו העלה את האבן והניחה על גבי הטיט, חייב, שהרי אין מניחין עליה טיט אחר. והבונה על גבי כלים, פטור:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
