כה) אין נותנין יין לתוך העין לרפואה, אבל נותן הוא על גב העין, כיון שאין ניכר שעושה כן לרפואה, ונראה כרוחץ את עיניו בו. ורוק תפל, של אדם שלא טעם כלום באותו יום, אפילו להניחו על גב העין, אסור, כיון שניכר שעושה כן לרפואה, שהרי הוא מאוס לרחיצה. קילור [תחבושת עם סממנים לרפואה] ששרה אותו מערב שבת, מעבירו על גב עינו בשבת, ואינו חושש, כיון שנראה כרוחץ את עיניו, ולא כמי שמרפא אותם. מי שלקה באצבעו, וזב ממנה דם, לא יכרוך עליו גמי כדי לרפאותו, ולא ידחקנו בידו כדי להוציא ממנו דם.
כו) אין נותנין חמין ושמן על גבי המכה, ולא על גבי מוך שעל גבי המכה, ולא על גבי מוך ליתנו על המכה בשבת. אבל נותן הוא חמין ושמן חוץ למכה, ושותת ויורד למכה. ונותנין מוך יבש על גבי המכה, ואם היה המוך עתיק, אסור מפני שהוא מרפא כִּרְטִיָּה המרפאת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
