לא) אין מקיאין את האוכל בשבת, במה דברים אמורים, בסם, שמא ישחק סמנין, אבל להכניס ידו לתוך פיו ולהקיא, מותר. ואסור לדחוק כריסו של תינוק כדי להוציא הרעי שלו, שמא יבא להשקותו סמנין המשלשלין. ומותר לכפות כוס על הטבור בשבת כדי להעלותו. וכן מותר ליחנק וללפף את הקטן, ולהעלות אזנים [-גידי האזנים שנפלו, וצריך להעלותם], בין ביד בין בכלי, ולהעלות אנקלי[-תנוך שכנגד הלב ומעכב את הנשימה], שכל אלו וכיוצא בהן אין עושין אותן בסמנין כדי לחוש לשחיקה, ויש לו צער מהן:
לב) המרקד, מאבות מלאכות, לפיכך אין כוברין את התבן בכברה [-מסננת], ולא יניח הכברה שיש בה תבן במקום גבוה בשביל שירד המוץ, מפני שהוא כמרקד. אבל נוטל התבן בכברה, ומוליך לאבוס, אף על פי שירד המוץ בשעת הולכה, שהרי אינו מתכוין לכך:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
