א) רדיית הפת – הוצאת הפת האפויה מהתנור, אף על פי שאינה מלאכה, אסרו אותה חכמים, מחשש שמא יבוא לאפות. המדביק פת בתנור מבעוד יום – בערב שבת, וקדש עליו היום, ואם תשאר הפת בתנור תישרף לגמרי, מציל ממנה מזון שלש סעודות, ואף אומר לאחרים 'בואו והצילו לכם', ואף על פי שהרדייה אינה מלאכה, מכל מקום כשהוא מציל באופן המותר, לא ירדה במרדה, אלא בסכין, כדי לשנות:
ב) מפני מה אסרו חכמים ליכנס במרחץ בשבת, מפני הבלנין, שהיו מחמין חמין בשבת לרחיצה, ואומרין שמערב שבת הוחמו, לפיכך גזרו שלא יכנס אדם למרחץ בשבת כלל, אפילו להזיע, וגזרו שלא ישתטף כל גופו בחמין, ואפילו בחמין שהוחמו מערב שבת. אבל פניו ידיו ורגליו, מותר לרחוץ במים חמים. במה דברים אמורים שאסרו לרחוץ במים חמים, בחמי האור – מים שהתחממו באש, גזירה משום מרחץ, אבל בחמי טבריא וכיוצא בהן, שהמים חמים בטבעם, מותר להשתטף בהן כל גופו. ואסור לרחוץ במים חמין שבמערות, אף על פי שהמים שם חמים מטבעם, מפני שהמערה יש בה הבל, ויבוא לידי זיעה, ונמצאת המערה כמרחץ:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
