טו) המכבס, חייב משום מלבן. והסוחט כסות, חייב, מפני שהוא מכבס, לפיכך אסור לדחוק מטלית או מוך וכיוצא בהן בפי האשישה וכיוצא בה כדי לסתמה, שמא יבא לידי סחיטה. ואין מקנחין בספוג, אלא אם כן יש לו בית אחיזה, שלא יסחוט. ואין מכסין חבית של מים וכיוצא בה בבגד שאינו מוכן לה, גזירה שמא יסחוט.
טז) נשברה לו חבית בשבת, מציל ממנה מה שהוא צריך לשבת לו ולאורחיו, ובלבד שלא יספוג ביין או יטפח בשמן, שאם יעשה כדרך שהוא עושה בחול יש לחשוש שמא יבוא לידי סחיטה, וכיצד מציל ממנה, מביא כלי ומניח תחתיה, ולא יביא כלי אחר ויקלוט, כלי אחר ויצרף לכלי הראשון, גזירה שמא יביא כלי דרך רשות הרבים. אבל אם נזדמנו לו אורחים מביא כלי אחר וקולט, ומביא כלי אחר ומצרפו לראשון, ולא יקלוט ואחר כך יזמין אורחים, אלא יזמין אורחים ואחר כך יקלוט, ואם הערים בדבר זה, להזמין אורחים כדי שיוכל להציל מהחבית את היין או השמן, מותר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
