יג) אחד [-בין] המוכר בפה, או במסירה, אסור. [ואסור לשקול] אף שלא לצורך מכירה, בין במאזנים בין שלא במאזנים, וכשם שאסור לשקול, כך אסור למנות ולמדוד, בין בכלי מדה בין ביד בין בחבל:
יד) אין דנין דיני תורה בשבת, ולא חולצין, ולא מיבמין, ולא מקדשין, גזירה שמא יכתוב. ואין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין, מפני שהוא כמקח וממכר, שמעביר מרשות הדיוט לרשות גבוה, ואין מגביהין תרומות ומעשרות, שזה דומה למקדיש אותן פירות שהפריש. ועוד, מפני שהוא כמתקן אותן בשבת. ואין מעשרין את הבהמה, גזירה שמא ירשום בסיקרא – יעשה על גבה רושם בצבע אדום, כדי שיזכור מי יצאה עשירית. ומקדיש אדם פסחו בשבת, וחגיגתו ביום טוב, כיון שזו מצות היום היא, ולא אסרוה חכמים. וכשם שאין מקדישין, כך אין מקדשין מי חטאת – מים לאפר פרה אדומה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
