כז) היו כתבי הקודש כתובין בסם ובסיקרא [-מיני צבעים שונים], אף על פי שאינו כתב של קיימא, הואיל והן כתובין אשורית ובלשון קדש, מצילין אותן מהשליקה. גליון של ספרים, שלמעלה ושלמטה, ושבין פרשה לפרשה, ושבין דף לדף, ושבתחלת הספר ושבסוף הספר, אין מצילין אותן. נוסח הברכות, והקמיעין, אף על פי שיש בהן אותיות של שם, ומעניינות הרבה של תורה, אין מצילין אותן מפני הדליקה:
כח) ספר תורה שנמחק בחלקו, שיש בו ללקט שמונים וחמש אותיות מתוך תיבות שלימות, ואפילו בכללן המילים 'יגר שהדותא', וכן אם היתה בו פרשה שלימה אף על פי שאין בה שמונים וחמש אותיות, ויש בה הזכרות, כגון 'ויהי בנסוע הארון', מצילין אותו מפני הדליקה. ומצילין תיק הספר עם הספר, ותיק תפילין עם התפילין, אף על פי שיש בתוכן מעות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
