ח) דלת שהיה לה ציר, אף על פי שאין לה עתה ציר [ומתוך כך ניכר שהיא דלת, אף על פי שעתה אינה סבה על צירה], שהכינה לסתום בה מקום מוקצה, והיא נגררת, שנוטלין אותה וסותמין בה, וכן חדקים שסותמין בהן הפרצה, וכן מחצלת הנגררת, כל אלו, בזמן שקשורין ותלויין בכותל, סותמין בהן את החלון ונועלים בהם את הדלת, ואם לאו, שאין להם ציר ולא היה להם ציר, אין נועלין בהן, ואם היו גבוהים מעל הארץ על ידי תליה וקשירה, אף על פי שלא היה להם ציר, נועלין בהן:
ט) דלת שהיה לה לוח אחד, ששומטין אותה ונועלין בה, אם לא היה לה למטה כַּן, כמו אסקופה, שמוכיח עליה שהיא כלי מוכן לנעילה, אין נועלין בה. ואם יש למטה אסקופה, נועלים בה. וכן נגר [-קורה המשמשת לנעילה] שיש בראשו קלוסטרא, שמוכחת עליו שהוא כלי מוכן לנעילה, ואינו קורה כשאר הקורות, נועלין בו בשבת.
י) נגר שאין בראשו קלוסטרא, אם היה קשור ותלוי בדלת, נועלין בו. וכן אם היה ניטל ואגדו עמו, הרי ניכר שהוא משמש כמנעול, ונועלים בו. אבל אם היה אגדו קבוע בדלת, והיה הנגר נשמט כמו קורה רגילה, ומניחין אותו בזוית, וחוזרין ונועלין בו בעת שרוצין, הרי זה אסור לנעול בו, שאין עליו תורת כלי, ואינו אגוד, ואין בו אגד להוכיח עליו שהוא משמש לנעילה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
