יא) מנורה של חוליות [-המתפרקת לחלקים], בין גדולה בין קטנה, אין מטלטלין אותה, גזירה שמא יחזירנה בשבת, לבנותה מחדש. ואם היו בה חדקים והיא רק נראית כבעלת חוליות, אם היתה גדולה הניטלת בשתי ידים, אסור לטלטלה, מפני כובדה. אך אם היתה קטנה מזו, מותר לטלטלה:
יב) מנעל שעל גבי האמום [-דפוס של נעל], שומטין אותו בשבת. מכבש – כלי המגהץ ומיישר את הבגדים של בעלי בתים, העשוי משני לוחות עץ שביניהם מונחים הבגדים, ומהדקים את הלוחות זו לזו, מתירין את הלוחות כדי להוציא את הבגדים, אבל לא כובשין כדי ליישר את הבגדים. ואם היה זה מכבש של כובסין, לא יגע בו כלל, מפני שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס, שהבעלים מקפיד עליו שלא לעשות בו שימושים אחרים. וכן גיזי צמר אין מטלטלין אותן, מפני שהוא מקפיד עליהן שלא לעשות בהם שימושים אחרים. לפיכך, אם ייחדן לתשמיש המותר בשבת, מותרין בטלטול. והשלחין – עורות, מותר לטלטלן, בין שהיו של בעל הבית או של אומן, מפני שאינו מקפיד עליהם:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
